באר היטב חשן משפט קע״ז

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 176 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 178 »

1 שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה סעיפים: א' מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל כיוצא בזה מעבודת המלך אם מחמת אביהם מינהו כגון שהיה אביהם ידוע בדבר זה ואמר נעמיד בנו תחתיו כדי לעשות חסד עם היתומים הפרס שיטול וכל השכר שישתכר בעבודה לכל האחים ואפי' הי' חכם ביותר וראוי למנותו ואם מחמת עצמו מינוהו הרי זה לעצמו והוא הדין להפסד שאם נטל ממנו המלך מחמת ממון האחים ועשרם ההפסד לכולם ואם מחמת עצמו שכבר היה עשיר ההפסד לעצמו: הגה וכל זה באחין השותפין עדיין בנכסי אביהן אבל חלקו לא טור בשם ר' יונה וי"א דהוא הדין בשותפים אחרים אם נטל אחד מהן בשביל כולן הריוח וההפסד לאמצע טור וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו שם בשם הר"י הלוי וב"י בשם הרמב"ן וי"א דאפי' באומנות המלך הוא נוטל תחילה טורח מלאכתו כפועל בכל יום שם בשם ה"ר יונה:

2 חלה אחד מהם אם בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימות החמה וכיוצא בזה אם יש קצבה לרפואתו מתרפא בשלו ואם אין לה קצבה מתרפא מן האמצע אבל אם חלה באונס אפי' יש לה קצבה מתרפא מן האמצע וקודם שנתרפא יכולים לומר לו חלוק עמנו: הגה וי"א בהיפך דפשיעה בכל ענין אינו מתרפא מן האמצע ובחלה באונס דוקא רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע טור:

3 בד"א שנתרפא מן האמצע כשהוא לבדו מתעסק באומנות והשאר בטלים ונוטלים חלק בריוח אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה וחלה אחד מהם אפי' באונס מתרפא משל עצמו: הגה ודוקא שאינן ניזונין מן השותפות אבל ניזונין מן השותפות וחלה באונס כל רפואה שאין לה קצבה כמזונות דמיא ב"י לדעת הרא"ש ואם שותף חייב לפדות חבירו ע' לעיל סי' קע"ו סמ"ח:

4 אחד מאחים השותפים שרצה לילך ללמוד תורה או אומנות ישומו כמה יגיעו לחלקו בהוצאתן כשהם ביחד וכן יתנו לו אף על פי שצריך יותר כשהוא לבדו:

5 שותף שאמר לשותפו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם פטור ואע"פ שנהנה מאותה גניבה: וע' לעיל סי' קע"ו סעיף י"ב:

פירוש באר היטב חשן משפט קע״ז

1 המלך. עיין בתשו' מהר"א ששון סי' קל"ה:

2 אחרת. עמ"ש הט"ו ר"ס רפ"ז שאף דאמרו במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע מ"מ אם טרחו בגופן השבח לעצמן כו' ע"ש וה"נ דכוותיה עכ"ל הסמ"ע וכ' הט"ז נראה דאומנות המלך הוא דבר מצוי ומעיקר' סמכא דעתיה ע"ז ויש להקשות ממ"ש הרמ"א בסי' קע"ו סי"ב דהוי כל שכן כאן באומנות הבא בשביל כולם אף שאינה מן המלך די"ל בזה ס"ל כהעיטור שהבאתי שם דגניב' לא הוי לאמצע ואותה דעה שהביא הרמ"א שם לא מחלק כאן בין אומנות המלך לאחרת וזהו סיוע למ"ש שם לפסוק כהעיטור עכ"ל:

3 בחורף. כת' הסמ"ע דאין חילוק בין הלך בזמנים הללו ברגליו או ישב בעגלה דהא למדו זה בש"ס מדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ושם לא חלקו ועיין בס' באר שבע דף ק"ד ע"ג:

4 וי"א. והש"ך כת' דנ"ל עיקר כדברי המחבר וע"ש:

5 שותפים. עיין בתשו' מבי"ט ח"א ס"ס קכ"ה ובתשו' רשד"ם סי' קס"א וצ"ע. ש"ך:

6 ודוקא. והסמ"ע כ' דנ"ל שאין לחלק בהכי אלא אפי' נזונין מהשותפות כל שעוסקים יחד מתרפא כל אחד משל עצמו ואם אינן עוסקים בהשותפות יחד אלא בזא"ז אזי כשחלה אחד בזמן התעסקו לבדו בהשותפות אם באונס מתרפא מהאמצע כיון שעוסק בשביל שניהן ע"כ ועיין בט"ז שהשיג ע"ז ממ"ש בסי' קע"ו סמ"ה ע"ש דמסיק דדברי ב"י והרמ"א נראין נכונים וע' בתשו' רש"ך ח"א סי' קי"ו וקס"ב ולחם רב סי' ק"ט:

7 מהאחים. לשון הטור אחד מהשותפין כו' והב"י כ' דדוקא באחין שותפין מיירי דאל"כ כיון שהן שותפין במלאכתן ובעסקן מי נתן לו רשות שיסע מעסקו ללמוד ול"נ דאיירי נמי בשותפים דעלמא וכגון שנשתתפו יחד לעשות כל אחד בזמן מיוחד ורצה א' ליסע ללמוד בזמן שעוסק חבירו בהשותפות. סמ"ע:

8 יותר. דנר לאחד נר למאה וה"ה לכיוצא בו א"צ ליתן לו כל צרכו רק לפי ערך. שם:

9 פטור. אפשר דהאי פטור ר"ל שפטור לשלם כל הנזק מכח הבטחתו אבל חלקו צריך לשלם מאחר שנתרצה למעשיו וזהו שמסיק הרמ"א וע"ל כו'. שם:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 176 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 178 »